מדינת ישראל נ' סנאק טיים בארות יצחק בע"מ ואח'

החלטה

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום בגין עבירה של העסקת עובדים מעבר לשעות המותרות בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951. לטענת הנאשמים, המנהלים עסק של אספקת מזון, פעילותם היא חלק אינטגרלי מפעילות כוחות הביטחון ולכן הוראות החוק אינן חלות עליהם. עוד טוענים הנאשמים כי יש לבטל את כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק, באשר קיום הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, לא יאפשר להם לעמוד בהתחייבותם החוזית מול כוחות הבטחון.

בדיון שהתקיים בפני ביום 24/5/11 הבהירה ב"כ המאשימה כי הודיעה לנאשמים שבהתאם למדיניות האכיפה בעבירות מן הסוג האמור, ניתן יהיה להמיר את כתב האישום בהתראה, וזאת, בכפוף לכך שהנאשמים יתחייבו כי מכאן ולהבא ימנעו מביצוע עבירות דומות.

לטענת הנאשמים, בשים לב להתחייבויות של הנאשמת 1 כלפי כוחות הביטחון, בשלב זה לא ניתן לשנות את מתכונת ההעסקה של העובדים. עם זאת, הנאשמים הודיעו, כי פנו לגורמים המוסמכים במשרד התמ"ת, בבקשה למתן היתר העבדה בשעות נוספות לפי סעף 11 לחוק שעות עבודה ומנוחה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לא מצאתי כל עילה להורות על ביטול כתב האישום בשלב זה של הדיון, בטרם נשמעו הראיות בתיק.

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את הכלל בדבר איסור העבדה בשעות נוספות, קובע את החריגים לכלל (ראה סעיף 30 לחוק) ומסמיך את שר העבודה והרווחה (הסמכות הואצלה למינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת) ליתן למעביד היתר להעסקה בשעות נוספות בנסיבות שפורטו בחוק, והן כדלקמן:

11.שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות נוספות –

(1)בתקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום בתוקף הכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, וכן בשעה שצרכי ההספקה והשירותים החיוניים מחייבים זאת, לדעת שר העבודה, או לדעת שר הבטחון, כשהמדובר הוא במקומות עבודה, הנתונים להוראותיו, או שבהם מבצעים הזמנות של צבא-הגנה לישראל;

(2)בשירותים ציבוריים לא-תעשיתיים;

(3)בשמירה;

(4)במקום שבו מטפלים בחולים, בבתי מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;

(5)בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה, במפעלי תרבות, ספורט ושעשועים;

(6)בעבודת הכנה או גמר שיש לעשותה מחוץ לשעות העבודה הרגילות, ובעבודה שמטבעה היא נעשית לסירוגין ובהפסקות, ועל העובד להיות כל הזמן במקום עבודתו;

(7)בעבודה עונתית או במקרים יוצאים מן הכלל כשיש לחץ עבודה זמני בלתי רגיל.

עיון בסעיף 11 (1) מבהיר, כי אספקת שירותים לכוחות הבטחון, כשלעצמה, איננה מחריגה את המעסיק מתחולת החוק, ועל מנת שמקום עבודה יוחרג, יש צורך באישור משרד התמ"ת.

המנגנון שקבע המחוקק מביא בחשבון כי יתכנו מקומות עבודה בהם תהיה הצדקה עניינית לאפשר חריגה משעות העבודה המותרות כפי שנקבעו בחוק, ואולם מן הראוי כי גם במקומות אלה יהיה הדבר נתון לבקרה ולפיקוח. לכן קבע המחוקק, כי הסמכות ליתן היתר לפי סעיף 11 לחוק, כוללת את הסמכות לקבוע תנאים ומגבלות להיתר:

14.(א)שר העבודה רשאי לקבוע תנאים והגבלות להיתר.

(ב)בהיתר העבודה בשעות נוספות יקבע שר העבודה את תחום השעות הנוספות המותרות.

15.(א)היתר יכול להיות כללי או מיוחד.

(ב)הודעה על מתן היתר כללי ועל התנאים וההגבלות שנקבעו לו וכן הודעה על ביטול היתר כללי או על שינוי התנאים שנקבעו לו, תפורסם ברשומות.